למה הכסף שלכם לא אבד
הרבה אנשים בטוחים שאם המעסיק נסגר — הפיצויים נעלמים יחד איתו. בפועל, הכספים שהמעסיק כבר הפקיד נשמרים בקרן גם אחרי שהוא נסגר, וכדאי להבין למה.
לפי החוק בישראל המעסיק מחויב להפריש מדי חודש לקרן פנסיה או לקופת גמל סכום לרכיב הפיצויים, לצד הפרשה נוספת לחיסכון הפנסיוני. הכספים האלה לא יושבים בחשבון של המעסיק — הם עוברים לגוף חיסכון נפרד ומצטברים שם על שמכם.
כשהמעסיק נסגר, החשבונות שלו נסגרים איתו — אבל קרן הפנסיה ממשיכה לפעול, והחיסכון שצברתם נשאר רשום על שמכם. הקרן מחזיקה אותו עד שתפנו לקבל אותו, וגם נושים של המעסיק בהליך פירוק אינם יכולים לגעת בכספי הפיצויים של העובדים. את רכיב הפיצויים הקרן משלמת לאחר סיום העבודה, והחלק הפנסיוני נשמר לקצבה.
שלושה תרחישים נפוצים
תרחיש 1 — המעסיק נסגר בשקט, בלי פירוק רשמי
המצב הנפוץ ביותר: החברה פשוט הפסיקה לפעול, הבעלים סגר את העסק והעובדים התפזרו.
מה עושים: פונים ישירות לקרן הפנסיה. כדאי להצטייד בתעודת זהות, בפרטי מקום העבודה (שם החברה ותאריכים משוערים) ובשם הקרן אם זכור לכם. אם אין בידיכם כמעט מידע, אפשר לאתר את כל החשבונות הפנסיוניים שעל שמכם דרך מאגר הר הכסף הממשלתי לפי מספר תעודת הזהות.
תרחיש 2 — המעסיק פשט רגל באופן רשמי
מורכב יותר. אם המעסיק לא השלים את כל ההפרשות לפני חדלות הפירעון, ייתכן שחלק מהכסף חסר בקרן.
מה עושים:
- מקבלים מקרן הפנסיה את מה שכבר נצבר, באמצעות פנייה ישירה
- על החלק החסר — אפשר להגיש תביעה לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי (זכויות עובדים בפירוק, פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי): בצווים שניתנו מ-15.9.2019 — ישירות לביטוח הלאומי; בהליכים שקדמו לכך — דרך המפרק או הנאמן
- הגמלה מכסה חלק מהפיצויים ומחובות נוספים של המעסיק לפי כללים קבועים ועד תקרה
תרחיש 3 — המעסיק "נעלם"
החברה עדיין קיימת על הנייר, אבל לא עונה לפניות, לא מספקת טופס 161 והבעלים לא זמין.
מה עושים: בדיוק כמו בתרחיש 1 — פונים ישירות לקרן הפנסיה. אין צורך לרדוף אחרי המעסיק; הקרן רשאית לשחרר את רכיב הפיצויים שנצבר גם בלי טופס 161 חתום. בלי מכתב שחרור מהמעסיק היא משחררת אותו בדרך כלל 4 חודשים לאחר סיום העבודה, ובלי טופס 161 היא מנכה מס בשיעור המרבי או השולי (מס שנוכה ביתר אפשר לבקש בחזרה מרשות המסים).
התהליך כשאין טופס 161 מהמעסיק
בלי טופס 161 חתום, התהליך ארוך יותר אבל בהחלט אפשרי. בדרך כלל הוא בנוי כך:
- איסוף תיעוד תעסוקתי חלופי — תלושי שכר, חוזה עבודה ומכתב סיום העסקה אם יש
- המתנה למועד השחרור — בלי מכתב שחרור מהמעסיק הקרן משחררת את רכיב הפיצויים בדרך כלל 4 חודשים לאחר סיום העבודה
- פנייה ישירה לקרן הפנסיה — בקשה לשחרור כספי הפיצויים על בסיס המסמכים החלופיים
גמלה מביטוח לאומי לעובדים בחדלות פירעון
על זכויות העובדים של מעסיק שנכנס לחדלות פירעון מגן המוסד לביטוח לאומי (פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי). זו לא פוליסה של העסק אלא חלק ממערך הביטחון הסוציאלי בישראל. בצווים שניתנו מ-15.9.2019 מגישים את התביעה ישירות לביטוח הלאומי; בהליכים שקדמו לכך — דרך המפרק או הנאמן. הגמלה משולמת על ידי ביטוח לאומי.
מה הגמלה יכולה לכסות:
- שכר עבודה שלא שולם בחודשים שלפני חדלות הפירעון
- פיצויי פיטורים, עד התקרה הקבועה בחוק
- דמי חופשה ופדיון חופשה שלא שולמו
- הפקדות שהמעסיק לא העביר לקופת הגמל
הזכאות מוגבלת בתקרה ודורשת תיעוד מסודר, אבל במקרה של חדלות פירעון זו הדרך המרכזית להשלים את מה שחסר — ולכן תמיד שווה לבדוק אותה.
הר הכסף — המאגר הממשלתי של חשבונות החיסכון
הר הכסף הוא מאגר ממשלתי רשמי שבו מרוכזים כל החשבונות הפנסיוניים והביטוחיים שעל שמכם — קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות. כל תושב ישראל יכול להיכנס למאגר עם תעודת הזהות ולראות את התמונה המלאה.
למאגר זורמים נתונים מכל קרנות הפנסיה וחברות הביטוח (מגדל, הראל, מנורה, הפניקס ואחרות). דרכו אפשר לאתר חשבונות נשכחים ממעסיקים ישנים — בדיוק אותם כספים שרבים אפילו לא יודעים שממתינים להם.
אילו מסמכים צריך מכם
המינימום: תעודת זהות. דרך הר הכסף אפשר לאתר את כל החשבונות הפנסיוניים שעל שמכם ולהפנות את הבקשות לכל הגופים הרלוונטיים.
יעזור מאוד אם יש בידיכם:
- שמות החברות שבהן עבדתם
- תאריכי עבודה משוערים
- תלושי שכר ישנים, אם נשמרו
- חוזה העבודה
- טופס 161, אם קיים
ואם אין לכם דבר מלבד תעודת זהות — גם זה מספיק כדי להתחיל. את כל השאר אפשר לאתר.